בכירי הצבא עסוקים בלחימה עבור צדק חברתי במקום בחתירה לניצחון בשדה הקרב מול אויבים אמיתיים וממשיים
החלטת צה"ל לשנות את מילוי שם האב והאם בטפסי הגיוס לחיילים ל"הורה 1" ו"הורה 2", הינה המשך ישיר להתערערות תפקידו של הצבא ולשחיקת מעמדו ותדמיתו בעם. זה התחיל במינוי "יועצת רמטכ"ל לענייני מגדר" (יוהל"מ), המשיך בניסיונות להיאבק בביולוגיה ולשלב נשים ביחידות לוחמות הדורשות יכולות פיזיולוגיות גבוהות, עבור בהתהדרות בהפיכת צה"ל ל"צבא הטבעוני בעולם", וכעת ניסיון מלאכותי ונואל לשנות את המושגים הטבעיים והבסיסיים ב
יותר של האנושות – אבא ואמא. מאחד הצבאות המהוללים בעולם, הופך את עצמו צה"ל אט-אט ל"תנועת הנוער החזקה בעולם".
שורת תהליכים אלה מעידה כי צה"ל עובר בשנים האחרונות תהליך של פוליטיזציה גסה, ובשל-כך מרשה לעצמו לקבל החלטות בנושאים חברתיים שנויים במחלוקת – נושאים שאינם נמצאים במנדט שלו, כגוף שאינו נבחר, ושאין בסמכותו להתערב בהם על-דעת עצמו. צה"ל לא אמור מלכתחילה להתעסק בעניינים אלה, וצריך להתמקד במאמץ מבצעי לנצח את האויב. מי שאמור לקבוע את הלך הרוח, אופי ועיצוב החברה, ואת השיח הציבורי בישראל, הם בית המחוקקים והממשלה, באמצעות נציגי הציבור שנבחרו באופן דמוקרטי ושיש בסמכותם לקבל החלטות על שינוי או הישארות מצב בחרתי מסוים.
שנית, נראה כי בצעדים שנוקט, צה"ל מנסה בשנים האחרונות להטמיע בתוכו יסודות דמוקרטיים ו"להכיל" אוכלוסיות שונות ומגוונות יותר. ומה יהיה בשלב הבא – בחירות דמוקרטיות לרמטכ"לות? תהליך מסוכן זה חוטא תחת מהותו ותפקידו של הצבא כגוף היררכי ופיקודי לא-דמוקרטי, וכזה הוא חייב להישאר. במדינה לאום דמוקרטית ישנם מספיק מוסדות דמוקרטיים שאמונים על ייצוג הציבור, מתן זכויות אזרח ושמירה על החוק. תפקידו של צה"ל הוא לייצר חיילים קטלניים, ממושמעים, אחראיים, ובעלי סיבולת גבוהה, שיוכלו לשמור על המדינה, לצאת למלחמה ביום פקודה ולנצח בה. לשם כך דרושה מערכת קשוחה וסגורה יחסית.
לתהליכי הפוליטיזציה והדמוקרטיזציה שעובר צה"ל ישנן לא רק השלכות מוסריות וציבוריות, אלא מבצעיות. כשצה"ל עסוק בעיצוב החברה ובגיבוש תכניות לשינוי פניו, הוא עושה זאת בהפניית קשב לנושאים חברתיים על-חשבון המהות – הכנה של צה"ל לקרב ובניית כוחו למלחמות עתידיות. בנאום כניסתו לתפקיד, הצהיר הרמטכ"ל הטרי, רב-אלוף אביב כוכבי, כי הוא מתכוון להפוך את צה"ל ל"צבא קטלני". בכך היה כדי לרמוז על מגבלות הפעלת הכח שנעשתה בעבר ועל בניין הכח עצמו. אולם, אפשר להבין זאת גם בהקשר של בריחת צה"ל למשימות ותפקידים לא-לו.
בכירי צה"ל עסוקים בלחימה עבור צדק חברתי במקום בחתירה לניצחון בשדה הקרב מול אויבים אמיתיים וממשיים. יש לקוות כי המהלך האחרון נעשה בעקבות מילוי מדיניות שנקבעה בעבר, וכי הרמטכ"ל החדש יחזיר את צה"ל למסילה ולייעוד תפקידו המקורי – צבא שתפקידו לשמור על המדינה ואזרחיה, ולא להתעסק בחינוך ובעיצוב הציבור. לשם כך העם בוחר את נציגיו לבית המחוקקים כל ארבע שנים.
