צילום: ארכיון אישי.
ההסכם שנחתם בין סעודיה לאיראן בתיווך הסינים מקבל מעמד שונה בישראל מבשאר העולם, אך בניגוד למה שהרוב עלול לחשוב - הדבר אינו אומר דבר ביחס למאבק הישראלי-איראני • ההסכם שנחתם בשבוע שעבר משמש בעיקר את סין,
האירוע שתפס את הכותרות הבינלאומיות השבוע היה ההסכם שנחתם בין סעודיה לאיראן בתיווך הסינים. בעוד במדינות אחרות קיבל האירוע כותרות כדיווח חדשותי רגיל, בישראל הידיעה הזו מקבלת מעמד שונה באופן שאולי ניתן להבין, רק שבניגוד למה שנהוג לחשוב - לישראל אין מה לדאוג.
המאבק בין ישראל לאיראן אינו סוד, וכך גם הרצון של איראן לראות את ישראל מושמדת. זהו מאבק שמזמן אינו מתייחס רק לשתי המדינות הללו, אלא מכיל בתוכו גם מדינות אחרות כחלק ממאבק על ערכים ועל תפיסות עולם, כשכל מדינה שואפת להגדיל את מעגל המדינות הנמצאות בצד שלה. אבל בניגוד למה שהרוב עלול לחשוב - ההסכם בין סעודיה לאיראן אינו אומר דבר ביחס למאבק בין ישראל לאיראן.
נכון שבישראל נהוג לבחון כל הסכם מדיני כזה בפריזמה של המלחמה באיראן והאינטרסים הישראליים. אפשר להבין זאת, משום שמדובר במאבק הישרדותי של ישראל. כבר שנים יש דיווחים על קשרים סודיים ועל אינטרסים משותפים בין סעודיה למדינה היהודית.
כתף קרה מוושינגטון
בשנים האחרונות, ובעיקר לאחר החתימה על הסכמי אברהם ועל רקע המלחמה בין סעודיה לאיראן, כשאיראן מתפקדת כאויבת משותפת, היו דיבורים, גם אם לא רשמיים, על הפיכת היחסים הסודיים לגלויים.
ה היה הלך הרוח כשדונלד טראמפ היה בשלטון וניחוח "נרמול" היחסים נישא באוויר. אך הכיוון השתנה עם חילופי השלטון בארה"ב, וחילופי הדברים שלא תמיד היו דיפלומטיים ונעימים בין סעודיה לארה"ב של ביידן.
וושינגטון הכריזה על ריאד כמנודה בגלל רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י, ואולי מתוך רצון "להחזיר", ערב הסעודית לא נעתרה לבקשת ארה"ב להגביר את ייצור הנפט ולהקל את העלייה במחירים. כאשר סעודיה הבינה שהיחסים עם ארה"ב לא הולכים למקום טוב, היא הפכה לרלוונטית בעיני היריבה הוותיקה של ארה"ב - סין.
וזה באמת הסיפור. אמנם בישראל ההסכם בין סעודיה לאיראן תפס את הכותרות בשל החשש שאיראן תתחזק, וכך גם תוכנית הגרעין שגם ככה תופסת תאוצה, וגם בשל ההנחה שהסכם כזה מרחיק את השלום הגלוי בין סעודיה לישראל, אבל אין לזה שום השפעה. ההסכם שנחתם בשבוע שעבר במעמד סין־איראן־סעודיה משמש בעיקר את סין, שרוצה לחזק את מעמדה הבינלאומי. סעודיה לא תפסיק לראות באיראן יריבה, ולא תסיים את יחסיה הסודיים עם ישראל. אולי היא כן תנצל את המצב כדי לצמצם את המלחמה שלא נגמרת בינה לבין איראן בתימן, אבל ההסדר הזה, כאמור, הוא בעיקר הדייסה של סין.
בשנת 2011, תחת הנשיא אובמה, נקטה ארה"ב מדיניות דומה, ובין סעודיה לאיראן נרשם ניסיון לחזק את היחסים, על רקע ההבנה הסעודית כי ארה"ב כבר אינה שחקנית רלוונטית מבחינתה. זהו מאבק ארוך שנים שנובע משורשי האיבה בין הסונים לשיעים, וכפי שניסיונות קודמים של המדינות לנרמל את היחסים ביניהן כשלו, כך גם הניסיון הזה צפוי להיכשל, או לפחות - לא לפגוע באינטרסים של ישראל.
