דובר על כך שהמשבר הפוליטי והחברתי פוגע בהרתעה של צה"ל, אך גם אסור שהוא יפגע בעמידות העורף במלחמה
לראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים, עולה בימים אלה וחוזרת הטענה שלישראל בסוף לא תהיה ברירה והיא תצטרך להתמודד ולהגן על עצמה במלחמה רב־זירתית. לא רק עזה עם חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגונים אחרים, אלא גם מול חיזבאללה בלבנון, סוריה ואיראן שמנהלת את המערכה מרחוק.
בעוד כולם מדברים על המוכנות הצבאית, על אחת כמה וכמה בעקבות האירועים האחרונים וסוגיית הסרבנות שעלתה על הפרק, חלק חשוב לא פחות הוא עמידות האזרחים שבעורף. בכל המלחמות האחרונות האויב שם לו כמטרה עליונה לפגוע באזרחים ובמטרות אסטרטגיות בעורף.
לכן עמידות העורף, היכולת שלו לעמוד בהתקפות ולתת גיבוי לצה"ל בפעילותו המבצעית בחזית היא קריטית ומהווה מרכיב קריטי ביכולת הניצחון, על אחת כמה וכמה במלחמה רב־זירתית ובישראל שבה לא פעם העורף - הוא גם החזית. דוגמה טובה להתמודדות אזרחים בהתקפות על העורף הייתה יכולת העמידה של אזרחי אנגליה בהפצצות חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה.
עמידות העורף תלויה במספר גורמים: משך המערכה והישגי צה"ל בחזית, יכולות ההגנה וההתגוננות, רציפות התפקוד של המשק ומתן השירותים לאזרחים. גורם קריטי נוסף הוא אמון הציבור כי מדובר במלחמת אין ברירה שנכפתה עליו. המלחמה באוקראינה הבליטה את חשיבות הלכידות החברתית והחוסן הלאומי: כיצד מדינה קטנה וחלשה מצליחה להתמודד מול מעצמה חזקה ממנה, חרף העובדה שלא עומדים לרשותה משאבים כמו כיפת ברזל, מערכת התרעה, נשק התקפי וכוח אדם מיומן.
מדינת ישראל הינה מדינה חזקה מאוד מבחינת כוחו ועוצמתו של צה"ל ומוכנות העורף. כלכלת ישראל הינה מהחזקות בעולם עם תעשיית הייטק וחדשנות מובילה. תהליכים מדיניים שהחלו בשנים האחרונות עם מדינות ערביות מתונות, לרבות הסכמי אברהם, הברית האסטרטגית עם ארצות הברית ומרכיבים נוספים - מחזקים את יכולת ההרתעה.
מנגד, ישראל נמצאת במשבר פוליטי וחברתי הן בגלל חוסר ההסכמה של חלקים בחברה הישראלית למהלכי החקיקה שמובילה הממשלה והן בשל הדרך שבה צה"ל בעל כורחו נכנס לוויכוח. הרבה דובר על כך שהמשבר פוגע בכושר המבצעי ובהרתעה של צה"ל ומערכת הביטחון. אך אנו לא נותנים את הדעת גם לפגיעה האפשרית ביכולתו של העורף להתמודד עם תרחישי מלחמה וטרור העלולים לפקוד אותנו.
אסור שהמשבר הפוליטי והחברתי יפגע בעמידות העורף במלחמה. על ממשלת ישראל להבין את מלוא החשיבות של ההסכמה הרחבה לא רק לצורך שמירת הכשירות המבצעית של הצבא, אלא גם, ולא פחות חשוב, לצורך שיקום האמון של החברה הישראלית כולה במנהיגות הפוליטית והביטחונית, שתקבל את ההחלטות המדיניות והביטחוניות הגורליות הבאות.
אך זאת האחריות של כל החברה הישראלית, ולא רק של הממשלה והפוליטיקאים. זאת המדינה של כולנו וזה הביטחון של כולנו. עלינו להתלכד מול כל איום ללא קשר לחילוקי דעות בכל תחום שהוא, ולהדוף כל אויב שחושב בטעות שניתן לנצל את הוויכוחים הפנימיים שלנו ולפגוע בנו. כך עשינו בעבר וכך עלינו לנהוג תמיד, כדי לנצח בכל מלחמה מול כל איום.
