בניגוד לתפיסה הגורסת כי יש לשמור על הפירוד בין עזה לרש”פ כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית, חיסול ארגון הטרור יקדם את האינטרס הישראלי הרבה יותר
בשבועות האחרונים, ולאחר סבב המתיחות התורן בדרום, שמענו הצהרות מפיו של ראש הממשלה נתניהו על כך שלמדינת ישראל ישנה תועלת מתחזוקת שלטון החמאס בעזה, אשר מייצר בידול בין עזה ליהודה ושומרון ובכך מחליש את הרש”פ ומונע הקמת מדינה פלסטינאית.
בישיבת סיעת הליכוד בתחילת חודש מרץ ראש הממשלה דיבר על כך בהרחבה, וציין כי “מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק החמאס ובהעברת כסף לחמאס. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו – לבדל בין הפלסטינים בעזה לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון”. הוא אף אמר דברים דומים בראיון מיוחד שהעניק לעיתון ‘ישראל היום’ מספר ימים לפני הבחירות.
אסטרטגיה זו של ראש הממשלה מתבססת על הנחה לפיה הפלת שלטון החמאס וכניסת הרש”פ לרצועת עזה בהכרח תאלץ את ישראל לתהליך מדיני לקראת הקמת מדינה פלסטינית מאוחדת בשטחי יהודה ושומרון ועזה, מהלך שלא יכול לקרות כל עוד חמאס שולט בעזה ומבודל מהרש”פ ביהודה ושומרון.
אני מבקש לטעון כי הנחה זו לא תקפה עוד. למדינת ישראל ולראש הממשלה ישנה היום תמיכה יוצאת דופן של הבית הלבן, יכולת להגיע להסכמות והסדרים עם רוסיה, ותמיכה (גם אם סמויה) של מדינות ערב הסוניות. מוסדות בינלאומיים שבאופן מסורתי עוינים לישראל כמו האיחוד האירופי והאו”ם נחלשים, בזמן שמדינת ישראל מתחזקת מבחינה גיאו-פוליטית, כלכלית וטכנולוגית.
אם ראש הממשלה אכן מתנגד להקמת מדינה פלסטינית עליו לחתור לכך בגלוי ובעמידה איתנה, ואין צורך בחמאס שישמש כהצדקה להתנגדות הזו. צדק לא סיפק ביטחון לאף עם בהיסטוריה, ודאי לא ליהודים. הדברים היחידים שמספק ביטחון הן עוצמה ואמונה בצדקת הדרך. אפילו התמיכה בהקמת המדינה היהודית נעשתה מתוך אינטרסים גיאופוליטיים כחלק מהמלחמה הקרה, ולא כי המעצמות פתאום התחילו לדאוג ליהודים. מי שחושב אחרת, לצערי לא למד היסטוריה לעומק.
אם בכל זאת נתניהו משוכנע שישנו צורך בנימוק לכך שפלסטינים לא יוכלו להקים מדינה שתבטיח ביטחון לישראלים, הרי כבר שקיימות די הוכחות ודוגמאות לכך: תוצאות ההתנתקות והסכם אוסלו, האביב הערבי, המלחמות בסוריה, התוקפנות של אירן, המלחמה מול דאעש ועוד. אין צורך בתחזוקת חמאס כדוגמא נוספת שבינתיים גובה חיים, גם ישראלים וגם פלסטינים.
את חמאס יש למוטט בכוח ותוך פגיעה במנהיגיו. פעולה כזו תרתיע גם אחרים כמו חיזבאללה ואיראן ותהווה מסר תודעתי לשאר מדינות העולם. חמאס צריך להרים דגל לבן ולהבין שלא כדאי לו בשום אופן לפגוע ביהודים, כי היהודים לא מוכנים לשלם את מחיר “ניהול הסכסוך”. בשבילנו, חיים של כל ישראלי הם מחיר גבוה מדי. ואם חמאס יצא למערכה גדולה יותר אז נלחם ונקריב, אבל לפחות נעה זאת עבור סיום הסכסוך ולא עבור המשך ניהולו.
מדינת ישראל צריכה להתנהג כמו מעצמה ריבונית, ולהפסיק את התלות בידידים מבחוץ. הרי לא יכול להיות שאנחנו חזקים רק כשיש לנו נשיא אמריקאי תומך. מה יקרה אם יגיע בעתיד נשיא עוין? שוב נספק הצדקות ונאמר לו את מה שהוא רוצה לשמוע בדמות “אנחנו מחויבים לשתי מדינות לשני עמים” בלי להתכוון לזה? כך גם לא נשיג את שלנו, גם נפגע באמינותנו וגם נמשיך לשלם את המחיר הגבוה של ניהול הסכסוך.
למרות כל ההפחדות, העברת השגרירות האמריקנית לירושלים עברה בשקט, כמו גם ההכרה ברמת הגולן. פעילות צה”ל בסוריה נגד האיראנים מתקבלת בהבנה, אז למה לא בעזה? לא צריך לריב עם האמריקנים או הרוסים, צריך פשוט לעמוד על שלנו. יש לנו מספיק עוצמה פוליטית, צבאית וכלכלית כדי לעשות את זה.
באופן סמלי, יום העצמאות התקיים השנה ב-9 במאי, יחד עם יום הניצחון על גרמניה הנאצית. זאת הייתה תזכורת משמיים שעצמאות היא תוצאה של ניצחונות והכרעות, לא של משא ומתן ועמלות על ניהול הסכסוך.
