Jorge Fernández Salas - Unsplash
העולם המוסלמי מביט באדישות היהודית כלפי מה שאמור להיות המקום החשוב לנו ביותר, ומפרש זאת כהיעדר קשר לארץ. הוא משוכנע שאנחנו זמניים כאן
יום ירושלים שיצוין בשבוע הבא הוא הזדמנות מצוינת לחדד נקודה חשובה הקשורה בכך שבעיני רוב הציבור החילוני-מסורתי בישראל, הר הבית הוא אתר דתי שהם לא מרגישים אליו קשר. העלייה בהר נחשבת לעתים לפעולה קיצונית, כפרובוקציה והתרסה נגד מוסלמים, ולכן יש מי שמקבלים בהבנה צעדים קיצוניים כמו מניעת גישה של יהודים למקום הקדוש בשל איומים באלימות. בפועל, המיתוס שהר הבית הוא אתר דתי וקיצוני צמח בעיקר בגלל חוסר ידיעה והבנה.
על הר הבית עמד בית המקדש ששימש מרכז השלטון של מדינת יהודה, המדינה היהודית הריבונית העתיקה. מלבד היותו מרכז לפולחן דתי, בית המקדש שימש גם כמרכז רעיוני, ואף המרכז המשפטי, שבו ישבה הרשות השופטת - הסנהדרין או בשם אחר בית הדין הגדול – שהיווה מעין בית המשפט העליון של ימינו. בית המקדש שימש גם כמרכז תיירותי ומסחרי והיווה מוקד של גאווה והשראה ליהודים.
אחד מגדולי המשוררים בהיסטוריה של העם היהודי, אורי צבי גרינברג, הגדיר את היחס להר הבית באופן הנכון ביותר. אצ"ג, לא אדם דתי, שלח כבר בשנת 1950 ברכת שנה חדשה לחבריו והוסיף: ''שנת עלייה להר הבית''. מאוחר יותר כתב: ''השולט בהר הבית שולט בירושלים, השולט בירושלים שולט על הארץ כולה''.
גם אני עצמי לא מגיע מבית גידול דתי, ולכאורה באמת תמוה: מה לי ולהר הבית? התשובה היא שההר חשוב היסטורית ולאומית יותר מכל מקום אחר. יותר מהכותל שחשיבותו נעוצה בכך ששימש חומה חיצונית של המתחם, וכמוהו אגב כל הכתלים האחרים שעומדים גם היום: המזרחי, הדרומי והצפוני.
אז למה אנחנו לא מחשיבים את ההר? כי אנחנו פוחדים מהשכנים. כי מאות שנים אחרי שבית המקדש הוחרב והיהודים הוגלו מארצם, בנו במקום המוסלמים מבנים משלהם, על חורבות המקדש שלנו. כאשר היהודים חזרו לארצם במסגרת התנועה הציונית ושחררו את ההר במלחמת ששת הימים, הם החליטו לוותר על השליטה בו כדי לא להרגיז את מדינות ערב. זאת אף שבביקור יהודים בהר הבית אין כל שאיפה לפגוע במוסלמים. יש בו חיזוק הקשר לארץ האבות והיכרות עם ההיסטוריה והמורשת היהודית ועם הארץ.
במצב הנוכחי, ליהודים מותר לבקר בהר רק בזמנים מוגבלים, ואסור להם לקיים בו כל פולחן דתי. עם השנים הפלסטינים והירדנים הבינו מכך שההר לא באמת חשוב ליהודים, וניצלו את ההזדמנות כדי להגדיל את החשיבות של המקום בעיני המוסלמים ולהכריז על עצמם כבעלי המקום הבלעדיים.
העולם המוסלמי מסתכל על חוסר האכפתיות שלנו ומפרש אותה כהיעדר קשר לארץ כולה. הם מפרשים זאת כחולשה ובטוחים שאם אנחנו לא מחוברים למה שאמור להיות המקום החשוב לנו ביותר, אזי כולנו זמניים כאן ואפשר בקלות לזרוק אותנו לים. כל דגל חמאס שמתנופף שם, כמו כל הגבלה שלנו על עצמנו בעלייה להר, פותחים אצלם פתח לתקווה שניתן לגרש אותנו מכאן, גם אם זה ייקח שנים, כי אנחנו לא באמת מאמינים שזו הארץ שלנו. התקווה הזאת היא מקור הטרור והוא לא ייפסק עד שיבינו כי זאת תקוות שווא.
