תגובה למאמר ביקורת בעיתון "הארץ"

ירין רבן, בטורו "הגיע הזמן להפר את ההנחיה האלוהית" ("תרבות וספרות", 12.10) מפרש באופן מוטעה את קמפיין שלטי החוצות שיזם פרויקט הניצחון הישראלי של פורום המזרח התיכון, שבהם רואים שני מנהיגים ערבים ישראלים המזהים עצמם כפלסטינים, איימן עודה ואחמד טיבי, עטופים בדגלי ישראל תחת הכיתוב "כך תיראה תמונת ניצחון". רבן מסיק בטעות כי מטרתנו היא "להכפיף את ערביי ישראל לתרבות הישראלית ההגמונית, לסימבוליזם הלאומי הישראלי ולצביון האתני היהודי של מדינת היהודים".

שלטי החוצות קוראים לאותם מנהיגים ואלו התומכים בהם, לקבל את הזהות הלאומית של ישראל, שהדגל הוא סמלה. אין משמעות הדבר כפיית התרבות הישראלית או היהודית. בניגוד לפרשנותו של רבן, אנו מבקשים שעודה וטיבי יוותרו על המאבק וההסתה נגד זהותה היהודית של מדינת ישראל וייהפכו לשותפים בניהול המדינה וידאגו לחברה שלהם.

הניצחון הישראלי פירושו לשים קץ לסירוב הפלסטיני להכיר במדינת היהודים, בציונות, בריבונות היהודית — סירוב שנמשך למעלה ממאה שנה. יש בסירוב זה מרכיב אלים ורצחני המאופיין בדה לגיטימציה וחותר תחת קיומה של המדינה היהודית. המגמה ההולכת וגוברת בקרב ערביי ישראל לדחות באלימות את הריבונות הישראלית התגלתה בעוצמה במהלך המהומות בערים מעורבות בזמן מבצע שומר החומות.

אין ספק שניצחון הישראלי יועיל ליהודים בישראל, שיוכלו לחדול ממאבקם על ביטחונם ועל הלגיטימיות של מדינתם. הדבר יועיל אף יותר לאלה מתוך ערביי ישראל, אשר יוכלו מעתה לשאוף למטרות שהינן מעבר לתקוות חסרות תוחלת להשמדת מדינת היהודים, ובמקום זאת, יתחילו לבנות את הכלכלה, החברה והתרבות שלהם.

יהודי בריטניה שירתו תחת דגל שעליו התנוסס הצלב הנוצרי, ונלחמו למען המלך או המלכה שעמדו בראש הכנסייה האנגלית כמגיני האמונה. יהודים שחיו במזרח התיכון — במרוקו, תוניסיה, בחריין ואזרבייג'אן — שירתו כשרים וחברי פרלמנט, ייצגו את מדינתם בשירות החוץ ושירתו בצבאה.

אנו מבקשים מעודה וטיבי ואחרים ממנהיגי החברה הערבית בישראל לא יותר ממה שהציעו היהודים למדינות שבהן הם חיו כמיעוטים: נאמנות לארצם. זהו בוודאי ניצחון שכל ישראלי יכול לתמוך בו, גם ירין רבן.

דניאל פייפס
נשיא פורום המזרח התיכון המוביל את פרויקט הניצחון הישראלי

‍